ע"פ, ב"ש
בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו
|
93341-06,93637-06,71825-06
27/08/2007
|
בפני השופט:
יהודית אמסטרדם
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד ד"ר אבינור ועו"ד ממון
|
הנתבע:
1. היינץ ישראל בע"מ 2. משה מילר 3. לשכת עורכי-הדין ישראל
עו"ד ויסמן ששון וברק עו"ד שיינמן ונגב עו"ד רון דרור
|
החלטה |
א.
פתח דבר
1. בפני שני עררים (בשגגה ציין עוה"ד אבינור וממון "הודעת ערעור" שנרשמה בבית-המשפט כ-
ע"פ 71825/06), וזאת על-פי סעיף 38א' לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט-1969 (להלן: "
הפסד"פ) על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב' השופטת קפלינסקי) בב"ש 1269/05 מתאריך 6.9.06.
2. משטרת ישראל (להלן: "
העוררת") עררה על החלטת בית משפט קמא לפיה הותר לה לעיין רק בחלק מהמסמכים שנתפסו במשרדו של מר משה מילר - משיב 2 (להלן: "
מילר").
3. היינץ לישראל בע"מ (להלן: "
משיבה 1") עתרה לבית המשפט למנוע מהמשטרה לעיין באותם מסמכים שעיונם הותר ע"י בית-משפט קמא, בטענה כי עסקינן במסמכים משפטיים הנהנים מחסיון עו"ד-לקוח.
לאחר הדיון בפני מותב זה הביעה משיבה 1 הסכמתה לוותר על חסיון עו"ד-לקוח לגבי מסמכים שפורטו בהודעתה לבית המשפט מתאריך 26.1.07.
ב.
רקע עובדתי
4. בתקופה הרלבנטית לחקירת המשטרה שימש מר משה מילר כמנכ"ל משיבה 1, והוא ורעייתו החזיקו ב- 49% ממניותיה.
בבעלות משיבה 1 קבוצת חברות בנות, וביניהן חב' היינץ - רמדיה בע"מ (להלן: "
היינץ-רמדיה").
5. עובר לתקופה הרלבנטית לחקירת המשטרה סיפקה היינץ-רמדיה תחליף חלב לתינוקות, ובכלל זה פורמולה צמחית על בסיס סויה אשר היתה נטולת ויטמין B1 (תיאמין) - פורמולה שיוצרה בגרמניה ושווקה לישראל.
6. בחודש נובמבר 2003 הקימה העוררת צוות חקירה מיוחד לחקירת חשד לרשלנות וגרימת מוות ברשלנות ע"י מי מעובדי היינץ-רמדיה או מנושאי התפקידים בה, למותם של תינוקות, וכן פגיעה בתינוקות שהוזנו בתרכובת המזון המתוארת בסעיף 5 דלעיל.
7. במסגרת חקירת המשטרה, על-פי צו בית-משפט השלום ברמלה, בוצע בתאריך 31.5.04 חיפוש במשרדו של מילר הנמצא בבנין משרדיה של משיבה 1, וזאת בנוכחות פרקליטה של משיבה 1 (עו"ד מכלוף).
בצו החיפוש שניתן על-ידי בית-משפט קמא נרשמה על-ידי בית המשפט הערה מפורשת לפיו החיפוש יערך במשרדו של עו"ד מילר
בלבד, הנמצא כאמור במשרדי משיבה 1. במהלך החיפוש במשרדו של מילר נתפסו ע"י המשטרה מסמכים וכונן קשיח של מחשב.
8. נוכח טענת פרקליטה של משיבה 1, כי קיימת אפשרות שחלק מהמסמכים שנתפסו, כמו גם חלק מהקבצים שבמחשבו של מילר, חוסים תחת חיסיון עו"ד-לקוח, נרשם, איפוא, בדו"חות החיפוש כי "
חומר שנטען ע"י עו"ד מכלוף שיש בו משום חיסיון עו"ד-לקוח הוכנס לשקית היינץ אדומה שהודבקה, ונרשם עליה חיסיון" וכן: "
מסמכים שסומנו ד.ל.צ. - 31.5.05 בתוך מעטפה משטרתית שנרשמה עליה חסיון".
כמו-כן סוכם בין הצדדים, כי ב"כ העוררת לא יעיינו במסמכים ובקובצי המחשב.
כונן המחשב שנתפס - נאטם, ודיסק המחשב והעתקו הועברו לב"כ משיבה 1 על-מנת שיעיין בקבצים השמורים במחשב, ויודיע לעוררת אילו מסמכים לטענתו חוסים תחת חסיון ע"ד-לקוח.
9. בתאריך 2.6.04 הוארך צו התפיסה ע"י בית-משפט קמא, וזאת בהסכמת בא-כוח משיבה 1.
10. לטענת ב"כ העוררת, במהלך החיפוש שאוזכר לעיל, נתפסו גם מסמכים שנכתבו ע"י מילר הכוללים מידע שמסרו לו עובדי חב' רמדיה אשר נחקרו במשטרה, וכן נתפסו מסמכים הכוללים הבטחות כספיות לשיפוי העובדים שנחקרו ע"י המשטרה, כשההבטחות הכספיות לשני חשודים מרכזיים מגיעות, כך לטענת העוררת, לסכומי עתק בסך שני מיליון ש"ח וכן 400,000 ש"ח.
חלק מהמסמכים הכוללים אותן הבטחות כספיות הוגדרו במחשבו של מילר, כך על-פי הנטען, בכותרות: "Indemnification" ו- "Retention".
ב"כ העוררת גורס, כי סכומי הכסף שהובטחו לעובדים שנחקרו ע"י המשטרה מהווים "דמי שתיקה", ופעולותיו של מילר בעניין זה מגבשות עבירות של הדחת עדים ושיבוש הליכי משפט.